ניק סרג'אנט נתקל בזה בין הדור הראשון של מועדוני חשפנות שהיו חוקיים בטורונטו.

לא נדון כיצד מבצעים סטריפטיז, אז אם אתה רוצה לדעת, אנא ערוך מחקר נוסף. עבודת מחקר זו אינה עוסקת בהיסטוריה או במה וכיצד היא נעשית, אלא במשמעותה בהקשר ההיסטורי.

אולי זה היה בתגובה לקמפיין זכויות האזרח, פעילים שנלחמו לשחרור האישה הפמיניזם של הגל השני של שנות ה-70 חשפו איום מיני מפורש של שוויון רב יותר יחד עם הכרה בדומיננטיות הגוף הנשי הטבועה במיניות ובריקוד." הסדר הפטריארכלי חש מאוים מהתגובה התרבותית הזו, אחת התוצאות הייתה שהמוסדות הללו היו מוסדרים יותר ויותר בחוק. לדוגמה, ריקודים ארוטיים ספגו אש כאשר אנשים החלו לבקש העמדה לדין משטרתי בטענות שייתכן שממסדים אלו מקימים מצב של סחר או מפתים אנשים לזנות". אין לדחות אלה באופן אוטומטי כתביעות שאינן נתמכות - בכל זאת מדובר בטענות חשובות שיש לקחת בחשבון".

זוהי אמנות מיצג המפתה את החושים בתנועה מפתה וחושפת בהדרגה חלק מהגוף על ידי הרמת קווצות בגדים מעל המותניים. זוהי פעולה של משיכה מכוונת של בגדים כדי לרגש מינית מישהו;

סטריפטיז מתועד לראשונה כז'אנר מבוסס בחברה המודרנית בשנת 1894. פטימה המפורסמת בעולם הביאה את האמנות שלה למיינסטרים בשנת 1944, עם הופעתה ב"זיגפלד Follies" של ברודווי בתיאטרון ברלין, אשר למעשה סיימה את מעמדה כ"תרבות נמוכה" בגלל חשפנות כמו אירוטיקה מתחת למדרגות שהייתה מעבר לדמיונם של אנשים מכובדים."

אחת ההגדרות של "סטריפטיז" היא ביצוע של ריקוד או הסרה מכנית של בגדים שנועדו ליצור מצב של עוררות מינית מוגברת בקהל. המבצע עשוי גם לפרוק פריט לבוש, כמו על ידי יד מאחור כדי לפתוח את הרוכסן של פריט מאחור, ואז להשליך אותו. https://sensualtoi.com/region/Discreet-apartments-in-Petah-Tikva.php

מאמינים שהמחשבה והתנועה לחשפנות מקורן בריקודים ישנים מהודו כמו ריקוד החשפנות שנקרא "ג'ימברה" שעליו היה מעט ידוע אך חשבו שהוא בן יותר מארבעת אלפים שנה, וריקודים הודיים קלאסיים אחרים כמו הדוהרה. ממערב בנגל שבה השתמשו רקדנים ברצועות בד כמו חצאית.

המילה "סטריפטיז" הפכה לפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה כאשר חיילים בעלות הברית הזהירו נשים בריטיות צעירות המבקרות בעיר ניו יורק, כי עלולים להערים עליהן כדי שיפשטו אותן ואז יזרקו אותן על ספינות קרב.

בתחום הבידור הארוטי, חשפנות מבוצעת בדרך כלל על ידי אישה המסירה בהדרגה כל פריט לבוש כדי לחשוף את גופה, ולעיתים עוצרת במרווחים כדי לרקוד, להצטלם או לעשות תנועות דוגמניות. החשפן עשוי לבצע שחיקה, מימיה והתנהגות אחרת.

סטריפטיז הפך לפופולרי יותר בשנות ה-1800, כאשר נשים היו חושפות את רגליהן כדי להקניט ולעורר את הצרכנים הגברים שלהן.

במובן המסורתי שלה, חשפנות הוא בעצם אקט חי או הופעה שבה מגישים לקהל ברצון חלק מבגדי המבצע או כולם, אשר מוסרים באופן מפתה לא על ידי האדם עצמו אלא, או על ידי כמעט עירום שלו בלבד – או על ידי מכשיר יוצר חלל כלשהו.

לאורך כל ההיסטוריה המתועדת הייתה תערוכה של תבלינים שנלקחו, לפחות בטענה ובדרך כלל באופן לא מתנצל. כורי זהב בתחילת המאה העשרים, שהפשיטו בחופשיות והופיעו זה לפני זה באוהלים רטובים חמים ובמערות כפי שעשו גוזזים במפעלי צמר במאות קודמות בקרב קוטפים סקוטים; נשים מכובדות כמו גברת מלבורן, שבחרה לחשוף "באופן טבעי" את כל מה שהיא יכולה עד כה מחוסר צניעות עירומה. ג'יימס ארווין דן במונחים הברזילאים לנערות שמבצעות את אותן שגרות עד היום - "פנטזיה", "רומנידס" ו"מלינצ'נצ'אדס". כנראה הייתה חשיפה דומה של נקבה